| |
תנ"ך  נביאים ירמיהו
ירמיהו פרק ח
א בָּעֵת הַהִיא נְאֻם-יְהוָה ויציאו (יוֹצִיאוּ) אֶת-עַצְמוֹת מַלְכֵי-יְהוּדָה וְאֶת-עַצְמוֹת-שָׂרָיו וְאֶת-עַצְמוֹת הַכֹּהֲנִים וְאֵת עַצְמוֹת הַנְּבִיאִים, וְאֵת עַצְמוֹת יוֹשְׁבֵי-יְרוּשָׁלִָם--מִקִּבְרֵיהֶם.
ב וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם, וַאֲשֶׁר דְּרָשׁוּם, וַאֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם: לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ, לְדֹמֶן עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ.
ג וְנִבְחַר מָוֶת, מֵחַיִּים, לְכֹל הַשְּׁאֵרִית הַנִּשְׁאָרִים, מִן-הַמִּשְׁפָּחָה הָרָעָה הַזֹּאת--בְּכָל-הַמְּקֹמוֹת הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת. {ס}
ד וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר יְהוָה, הֲיִפְּלוּ, וְלֹא יָקוּמוּ; אִם-יָשׁוּב, וְלֹא יָשׁוּב.
ה מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם הַזֶּה, יְרוּשָׁלִַם--מְשֻׁבָה נִצַּחַת; הֶחֱזִיקוּ, בַּתַּרְמִת--מֵאֲנוּ, לָשׁוּב.
ו הִקְשַׁבְתִּי וָאֶשְׁמָע, לוֹא-כֵן יְדַבֵּרוּ--אֵין אִישׁ נִחָם עַל-רָעָתוֹ, לֵאמֹר מֶה עָשִׂיתִי; כֻּלֹּה, שָׁב במרצותם (בִּמְרוּצָתָם), כְּסוּס שׁוֹטֵף, בַּמִּלְחָמָה.
ז גַּם-חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם, יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, וְתֹר וסוס (וְסִיס) וְעָגוּר, שָׁמְרוּ אֶת-עֵת בֹּאָנָה; וְעַמִּי--לֹא יָדְעוּ, אֵת מִשְׁפַּט יְהוָה.
ח אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ, וְתוֹרַת יְהוָה אִתָּנוּ; אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה, עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים.
ט הֹבִשׁוּ חֲכָמִים, חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ; הִנֵּה בִדְבַר-יְהוָה מָאָסוּ, וְחָכְמַת מֶה לָהֶם.
י לָכֵן אֶתֵּן אֶת-נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים, שְׂדוֹתֵיהֶם לְיוֹרְשִׁים--כִּי מִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל, כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע: מִנָּבִיא, וְעַד-כֹּהֵן--כֻּלֹּה, עֹשֶׂה שָּׁקֶר.
יא וַיְרַפּוּ אֶת-שֶׁבֶר בַּת-עַמִּי, עַל-נְקַלָּה--לֵאמֹר, שָׁלוֹם שָׁלוֹם; וְאֵין, שָׁלוֹם.
יב הֹבִשׁוּ, כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ; גַּם-בּוֹשׁ לֹא-יֵבֹשׁוּ, וְהִכָּלֵם לֹא יָדָעוּ--לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יִכָּשְׁלוּ, אָמַר יְהוָה. {פ}
יג אָסֹף אֲסִיפֵם, נְאֻם-יְהוָה; אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה, וְהֶעָלֶה נָבֵל--וָאֶתֵּן לָהֶם, יַעַבְרוּם.
יד עַל-מָה, אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים--הֵאָסְפוּ וְנָבוֹא אֶל-עָרֵי הַמִּבְצָר, וְנִדְּמָה-שָּׁם: כִּי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הֲדִמָּנוּ וַיַּשְׁקֵנוּ מֵי-רֹאשׁ, כִּי חָטָאנוּ לַיהוָה.
טו קַוֵּה לְשָׁלוֹם, וְאֵין טוֹב; לְעֵת מַרְפֵּה, וְהִנֵּה בְעָתָה.
טז מִדָּן נִשְׁמַע, נַחְרַת סוּסָיו--מִקּוֹל מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו, רָעֲשָׁה כָּל-הָאָרֶץ; וַיָּבוֹאוּ, וַיֹּאכְלוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ--עִיר, וְיֹשְׁבֵי בָהּ. {פ}
יז כִּי הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּכֶם, נְחָשִׁים צִפְעֹנִים, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם, לָחַשׁ; וְנִשְּׁכוּ אֶתְכֶם, נְאֻם-יְהוָה. {ס}
יח מַבְלִיגִיתִי, עֲלֵי יָגוֹן; עָלַי, לִבִּי דַוָּי.
יט הִנֵּה-קוֹל שַׁוְעַת בַּת-עַמִּי, מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים, הַיהוָה אֵין בְּצִיּוֹן, אִם-מַלְכָּהּ אֵין בָּהּ; מַדּוּעַ, הִכְעִסוּנִי בִּפְסִלֵיהֶם--בְּהַבְלֵי נֵכָר.
כ עָבַר קָצִיר, כָּלָה קָיִץ; וַאֲנַחְנוּ, לוֹא נוֹשָׁעְנוּ.
כא עַל-שֶׁבֶר בַּת-עַמִּי, הָשְׁבָּרְתִּי; קָדַרְתִּי, שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי.
כב הַצֳּרִי אֵין בְּגִלְעָד, אִם-רֹפֵא אֵין שָׁם: כִּי, מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה, אֲרֻכַת, בַּת-עַמִּי. {ס}
כג מִי-יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם, וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה; וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה, אֵת חַלְלֵי בַת-עַמִּי. {ס}
|
|
