קוהלת ג

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם.  {פ}

ב         עֵת לָלֶדֶת        וְעֵת לָמוּת          עֵת לָטַעַת        וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. ג         עֵת לַהֲרוֹג        וְעֵת לִרְפּוֹא          עֵת לִפְרוֹץ        וְעֵת לִבְנוֹת. ד         עֵת לִבְכּוֹת          וְעֵת לִשְׂחוֹק          עֵת סְפוֹד         וְעֵת רְקוֹד. ה         עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים        וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים          עֵת לַחֲבוֹק         וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק. ו         עֵת לְבַקֵּשׁ         וְעֵת לְאַבֵּד          עֵת לִשְׁמוֹר        וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. ז         עֵת לִקְרוֹעַ        וְעֵת לִתְפּוֹר          עֵת לַחֲשׁוֹת        וְעֵת לְדַבֵּר. ח         עֵת לֶאֱהֹב         וְעֵת לִשְׂנֹא          עֵת מִלְחָמָה        וְעֵת שָׁלוֹם.  {פ}

ט         מַה-יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל.  י רָאִיתִי אֶת-הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ.  יא אֶת-הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת-הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא-יִמְצָא הָאָדָם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר-עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד-סוֹף.  יב יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם כִּי אִם-לִשְׂמוֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו.  יג וְגַם כָּל-הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְרָאָה טוֹב בְּכָל-עֲמָלוֹ מַתַּת אֱלֹהִים הִיא.  יד יָדַעְתִּי כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו.  טו מַה-שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת-נִרְדָּף.  טז וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ  מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע.  יז אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי אֶת-הַצַּדִּיק וְאֶת-הָרָשָׁע יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים  כִּי-עֵת לְכָל-חֵפֶץ וְעַל כָּל-הַמַּעֲשֶׂה שָׁם.  יח אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל-דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֶם-בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם.  יט כִּי מִקְרֶה בְנֵי-הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.  כ הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל-מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן-הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל-הֶעָפָר.  כא מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ.  כב וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי-הוּא חֶלְקוֹ  כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו.