| |
תנ"ך  נביאים ירמיהו
ירמיהו פרק ל
א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר.
ב כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: כְּתָב-לְךָ, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ--אֶל-סֵפֶר.
ג כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, אָמַר יְהוָה; וַהֲשִׁבֹתִים, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם--וִירֵשׁוּהָ. {פ}
ד וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל-יִשְׂרָאֵל--וְאֶל-יְהוּדָה.
ה כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ--פַּחַד, וְאֵין שָׁלוֹם.
ו שַׁאֲלוּ-נָא וּרְאוּ, אִם-יֹלֵד זָכָר: מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל-גֶּבֶר יָדָיו עַל-חֲלָצָיו, כַּיּוֹלֵדָה, וְנֶהֶפְכוּ כָל-פָּנִים, לְיֵרָקוֹן.
ז הוֹי, כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא--מֵאַיִן כָּמֹהוּ; וְעֵת-צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ.
ח וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ, וּמוֹסְרוֹתֶיךָ, אֲנַתֵּק; וְלֹא-יַעַבְדוּ-בוֹ עוֹד, זָרִים.
ט וְעָבְדוּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם, אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם. {ס}
י וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם-יְהוָה, וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל--כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד.
יא כִּי-אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם-יְהוָה, לְהוֹשִׁיעֶךָ: כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם, אַךְ אֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה, וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ. {פ}
יב כִּי כֹה אָמַר יְהוָה, אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ--נַחְלָה, מַכָּתֵךְ.
יג אֵין-דָּן דִּינֵךְ, לְמָזוֹר; רְפֻאוֹת תְּעָלָה, אֵין לָךְ.
יד כָּל-מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ, אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ: כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ, מוּסַר אַכְזָרִי--עַל רֹב עֲוֹנֵךְ, עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ.
טו מַה-תִּזְעַק עַל-שִׁבְרֵךְ, אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ: עַל רֹב עֲוֹנֵךְ, עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ--עָשִׂיתִי אֵלֶּה, לָךְ.
טז לָכֵן כָּל-אֹכְלַיִךְ, יֵאָכֵלוּ, וְכָל-צָרַיִךְ כֻּלָּם, בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ; וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה, וְכָל-בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז.
יז כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ, נְאֻם-יְהוָה: כִּי נִדָּחָה, קָרְאוּ לָךְ--צִיּוֹן הִיא, דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ. {ס}
יח כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי-שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב, וּמִשְׁכְּנֹתָיו, אֲרַחֵם; וְנִבְנְתָה עִיר עַל-תִּלָּהּ, וְאַרְמוֹן עַל-מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב.
יט וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה, וְקוֹל מְשַׂחֲקִים; וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ, וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ.
כ וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם, וַעֲדָתוֹ לְפָנַי תִּכּוֹן; וּפָקַדְתִּי, עַל כָּל-לֹחֲצָיו.
כא וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ, וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא, וְהִקְרַבְתִּיו, וְנִגַּשׁ אֵלָי: כִּי מִי הוּא-זֶה עָרַב אֶת-לִבּוֹ, לָגֶשֶׁת אֵלַי--נְאֻם-יְהוָה.
כב וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם; וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. {ס}
כג הִנֵּה סַעֲרַת יְהוָה, חֵמָה יָצְאָה--סַעַר, מִתְגּוֹרֵר: עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים, יָחוּל.
כד לֹא יָשׁוּב, חֲרוֹן אַף-יְהוָה, עַד-עֲשֹׂתוֹ וְעַד-הֲקִימוֹ, מְזִמּוֹת לִבּוֹ; בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ.
כה בָּעֵת הַהִיא, נְאֻם-יְהוָה, אֶהְיֶה לֵאלֹהִים, לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל; וְהֵמָּה, יִהְיוּ-לִי לְעָם. {ס}
|
|
