במדבר פרק כו, פסוק ט

וּבְנֵי אֱלִיאָב, נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם:  הוּא-דָתָן וַאֲבִירָם קרואי (קְרִיאֵי) הָעֵדָה, אֲשֶׁר הִצּוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן בַּעֲדַת-קֹרַח, בְּהַצֹּתָם, עַל-יְהוָה. 

• רש"י
  • אשר הצו - את ישראל על משה
  • בהצתם - את העם על ה'
  • הצו - השיאו את ישראל לריב על משה ל' הפעילו
  
  
• רמב"ן
  
  • ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם - הזכיר הכתוב זה, להודיע שנשארה כל הירושה ממשפחת הפלואי לנמואל לבדו, כי דתן ואבירם וכל אשר להם נבלעו. או כדברי רבותינו (ב"ב קיח:) לרמוז שאבדו חלקם מן הארץ, אף על פי שהיו מיוצאי מצרים וראויים לנחלה