במדבר פרק יד, פסוק יד

וְאָמְרוּ, אֶל-יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת, שָׁמְעוּ כִּי-אַתָּה יְהוָה, בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה:  אֲשֶׁר-עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְהוָה, וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם, וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה. 

• רש"י
  • ואמרו אל יושב הארץ הזאת - כמו על יושב הארץ הזאת ומה יאמרו עליהם מה שאמור בסוף הענין מבלתי יכולת ה' בשביל ששמעו כי אתה ה' שוכן בקרבם ועין בעין אתה ה' נראה להם והכל בדרך חבה ולא הכירו בך שנתקה אהבתך מהם עד הנה
  
  
• רמב"ן
  
  • אשר עין בעין נראה אתה ה' - אמר ר"א על מראה כבוד ה' לעיני כל ישראל (שמות כד יז). "נראה" פעל עבר, וטעמו נראית אתה, וכן ונאשאר אני (יחזקאל ט ח), וכן כי אמלל אני (תהלים ו ג), בעבור היות הלמ"ד בפתח גדול. והכפל "עין בעין", אמרו המפרשים כדרך בני אדם שעיניו יראו את עיניו בדברו אתו, וכן פנים בפנים דבר ה' עמכם (דברים ה ד):
    ועל דרך האמת, "עין" לשון מראה, ועינו כעין הבדלח (לעיל יא ז), וארא כעין חשמל (יחזקאל א כז), יאמר אשר מראה במראה נראה הוא שמך הגדול, וכן ענין הכתוב ביחזקאל (מג ג) וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר ראיתי אל נהר כבר