אני ה' אלהיכם - אני הוא שאמרתי בסיני (שמות כ) אנכי ה' אלהיך וקבלתם עליכם מלכותי מעתה קבלו גזרותי, ר' אומר גלוי וידוע לפניו שסופן לנתק בעריות בימי עזרא לפיכך בא עליהם בגזירה אני ה' אלהיכם דעו מי גוזר עליכם, דיין להפרע ונאמן לשלם שכר
דבר אל בני ישראל - בלבד, בעבור היות אזהרת העריות שוה בכל ישראל לא יתיחדו בה הכהנים, ולכן כללם כאחד. ואמר בתחילה אני ה' אלהיכם, כטעם בעשרת הדברות (שמות כ ב): וטעם דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלהיכם, כאילו הוא אומר "ואמרת אליהם בשמי אני ה' אלהיכם", וכן קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם (להלן יט ב). ואפשר כי הטעם, כי בצאת משה מלפני השם בלא מסוה ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה, איננו צריך לומר להם "כה אמר ה'" כי ידוע להם כי רוחו ידבר בו ומלתו על לשונו, לא ידבר מעצמו: וכן במקומות רבים במשנה תורה כך ידבר, כמו, והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום, ונתתי מטר ארצכם, ונתתי עשב בשדך (דברים יא יג טו), ואין משה הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות ומצמיח עשב בשדה אלא ה' יתברך. וכן, ולא נתן ה' לכם לב לדעת, ואולך אתכם במדבר, לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני ה' אלהיכם (שם כט ג-ה): וטעם לאהבה את ה' אלהיכם כבר נתפרש (שמות כד א)