שמות פרק יד, פסוק יב

הֲלֹא-זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר, חֲדַל מִמֶּנּוּ, וְנַעַבְדָה אֶת-מִצְרָיִם:  כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם, מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר. 

• רש"י
  • אשר דברנו אליך במצרים - , (מכילתא) והיכן דברו ירא ה' עליכם וישפוט
  • ממותנו - מאשר נמות ואם הי' נקוד מלאפו"ם (ר"ל חול"ם כנודע לבעלי דקדוק שקראו חול"ם מלאפו"ם ועי' לקמן פ' יתרו ברש"י פסוק פן יפרוץ) היה נבאר ממיתתנו עכשיו שנקוד בשור"ק נבאר מאשר נמות וכן מי יתן מותנו שנמות וכן (ש"ב יט) מי יתן מותי דאבשלום שאמות כמו (צפניה ג) ליום קומי לעד (דה"ב יח) עד יום שובי בשלום שאקום שאשוב