בראשית פרק לב, פסוק ל

וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר הַגִּידָה-נָּא שְׁמֶךָ, וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי; וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, שָׁם. 

• רש"י
  • למה זה תשאל - , (ב"ר) אין לנו שם קבוע משתנין (שמותינו הכל) לפי מצות עבודת השליחות שאנו משתלחים
  
  
• רמב"ן
  
  • למה זה תשאל לשמי - אמר, אין לך בידיעת שמי תועלת, כי אין הכח והיכולת בלתי לה' לבדו, אם תקראני לא אענך וגם מצרתך לא אושיעך. אבל עתה אברך אותך כי כן צוותי, ולא פירש הכתוב הברכה. והקרוב מה שאמרו רבותינו (במדרש אגדה ובזוה"ק תולדות קמד.) שהודה לו על כל הברכות שם במקום ההוא על כרחו, כי לא רצה יעקב להמתין לו עד בית אל: