נקד - מנומר בחברבורות דקות כמו נקודות פונטר"א בלעז (פונקטירט)
טלוא - ל' טלאים חברבורות רחבות
חום - שחום דומה לאדום רוש"ו בלעז (ראטה) לשון משנה שחמתית ונמצאת לבנה לענין התבואה
והיה שכרי - אותן שיולדו מכאן ולהבא נקודים וטלואים בעזים ושחומים בכשבים יהיו שלי ואותן שישנן עכשיו הפרש מהם והפקידם ביד בניך שלא תאמר לי על הנולדים מעתה אלו היו שם מתחלה ועוד שלא תאמר לי ע"י הזכרים שהן נקודים וטלואים תלדנה הנקבות דוגמתן מכאן ואילך
וטעם נקוד וטלוא - נקוד או טלוא: וכל שה חום. פירשו בו (הראב"ע, והרד"ק) שחור, כי השחרות מפני החום. ואיננו נכון בעיני, כי רוב הכשבים שחורים, אף כי בארץ קדם שהיא חמה, ואם כן יהיו כולם ליעקב. והנכון דעת אונקלוס "שחום", והוא קרוב לאדום וקורין אותו רו"ש, וכן פרש"י. ויהיה חום מגזרת ואור החמה (ישעיה ל כו), שהוא דומה לשמש אשר יתאדם קצת
והיה שכרי - לשון רש"י, אותן שילדו מכאן ולהבא נקודים וטלואים בעזים ושחומים בכשבים יהיו שלי. וכן דעת רבי אברהם (בפסוק לה). ופירוש כל שה נקוד וטלוא, תיש. וטלוא ונקוד בעזים, הנקבות, כמו שאמר (שם) ויסר ביום ההוא את התישים ואת כל העזים. ופירוש כל אשר לבן בו, בנזכרים, וכל חום בכשבים: ולפי דעתי כי כל נקוד וטלוא בכשבים וכל חום בהם היה שכרו, שהרי לא עשה במקלות מראה חום, והיה מפסיד שכרו מן הכשבים שהם מיטב הצאן. וכן בחלומו הראוהו העולים על הצאן עקודים נקודים, אין בהם חום. ופירוש הכתוב, הסר משם כל שה נקוד וטלוא וכל חום בכשבים, והסר טלוא ונקוד בעזים והיה שכרי, שלשת המראות בכשבים והשנים בעזים. ואמר
וענתה בי צדקתי ביום מחר - כי כל אשר איננו נקוד וטלוא בעזים וגם חום בכשבים גנוב הוא אתי:#