בראשית פרק ל, פסוק ל

כִּי מְעַט אֲשֶׁר-הָיָה לְךָ לְפָנַי, וַיִּפְרֹץ לָרֹב, וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֹתְךָ, לְרַגְלִי; וְעַתָּה, מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם-אָנֹכִי--לְבֵיתִי. 

• רש"י
  • לרגלי - , (ב"ר) עם רגלי בשביל ביאת רגלי באת אצלך הברכה כמו (שמות יא)העם אשר ברגלך (שופטים ח) לעם אשר ברגלי, הבאים עמי
  • גם אנכי לביתי - לצורך ביתי עכשיו אין עושין לצרכי אלא בני וצריך (אני) להיות עושה גם אני עמהם לסמכן וזהו גם
  
  
• רמב"ן
  
  • אעשה גם אנכי לביתי - עכשיו אין עושין לצרכי אלא בני וצריך אני להיות עושה עמהם לסומכן, וזהו גם, לשון רש"י. ולא מצאנו שיהיה ליעקב צאן, ולא שירעו אותן בניו הקטנים. והגדול שבהם בן שש שנים או פחות, כי לבן יתכן שהיו לו בנים קטנים מרחל בטרם בא יעקב, ועתה הם ראויים לרעות הצאן. ואולי על נשיו ועל עבדיו אמר שהיו עושים לו במלאכה, ואין כל זה נכון:
    אבל פירוש מתי אעשה גם אנכי לביתי, מתי אעשה אנכי גם לביתי כאשר עשיתי גם לביתך, וכן ויאהב גם את רחל מלאה (לעיל כט ל), וגם אהב את רחל מלאה. וכן גם אותכה הרגתי (במדבר כב לג), גם הרגתי אותך, ורבים כן