בראשית פרק כא, פסוק א

וַיהוָה פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ יְהוָה לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. 

• רש"י
  • וה' פקד את שרה וגו' - , (ב"ק צב) סמך פרשה זו ללמדך שכל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה שנאמר ויתפלל וגו' וסמיך ליה וה' פקד את שרה שפקדה כבר קודם שריפא את אבימלך
  • כאשר אמר - בהריון
  • כאשר דבר - בלידה והיכן היא אמירה והיכן הוא דבור, אמירה ויאמר אלהים אבל שרה אשתך וגו', דבור היה דבר ה' אל אברם בברית בין הבתרים ושם נאמר לא יירשך זה וגו', והביא היורש משרה
  • ויעש ה' לשרה כאשר דבר - , לאברהם
  
  
• רמב"ן
  
  • וה' פקד את שרה. כאשר אמר - בהריון. כאשר דבר, בלידה, לשון רש"י. ואין "פקידה" אלא לשון זכירה והשגחה על הנפקד, כגון פקוד יפקוד אלהים אתכם (להלן נ כה), פקוד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם (שמות ג טז), ויפקוד שמשון את אשתו בגדי עזים (שופטים טו א). אף כאן וה' פקד את שרה, זכר את שרה ועשה לה כאשר דבר. וכן הלשון בכל העקרות היולדות, ברחל ויזכור אלהים את רחל (להלן ל כב), ובחנה ויזכרה (אלהים) [ה'] (ש"א א יט), וכך אמרו פקדונות הרי הן כזכרונות (ר"ה לב:)