 |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין שבועות
מסכת שבועות פרק ב
דף ט, א פרק ב הלכה א גמרא את שאינו מביא אשם תלוי אין ידיעת ספיקו מחלקת לחטאת. מחלפה שיטת דריש לקיש תמן אמר ידיעת ספק קובעת לחטאת וכא אמר אין ידיעת ספק קובעת לחטאת. תמן אשמו קבעו וכא מה אית לך. מחלפה שיטת רבי יוחנן תמן הוא אומר נתכפר מקצת החטא נתכפר כולו וכא הוא אמר הכין. לא א"ר יוחנן אלא בידיעה האחרונה שאין בה חיוב קרבן. א"ר יוחנן כל ספק רשות הרבים ספיקו טהור ואין מתירין לו לעשות והתנינן כל ספק הטהור לתרומה טהור לחטאת וכל התלוי לתרומה נשפך לחטאת אין תלוי בחטאת אלא או טמא ממש או טהור ממש. א"ר זירא מתניתא בדבר שאינו בא מחמת הזבח מה דמר רבי יוחנן בדבר שבא מחמת הזבח. הכל מודין שאם עבר ועשה טהור. מחלפה שיטת ר' יוחנן תמן אמר עבר ועשה טמא וכא אמר עבר ועשה טהור. כאן ברשות היחיד כאן ברשות הרבים. ואפילו תימר כאן וכאן בר"ה. מחלפה שיטת ר"ל מחלפה שיטת ר' יוחנן. דאיתפלגון נזיר שניטמא בטומאת קבר התהום ריש לקיש אמר אין הנזיר מגלח ור' יוחנן אמר הנזיר מגלח.
|
