 |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין בבא מציעא
מסכת בבא מציעא פרק י
דף לה, ב פרק י הלכה א משנה הבית והעלייה של שנים שנפלו שניהן חולקין בעצים ובאבנים ובעפר רואין אלו אבנים ראויות להשתבר היה אחד מהן מכיר מקצת אבניו נוטלן ועולות לו מן החשבון:
דף לה, ב פרק י הלכה א גמרא תני נכמר כתנור העליונות ראויות לישבר נפל לחוץ התחתונות ראויות לישבר. היה האחד מכיר מקצת אבניו נוטלן ועולות לו מן החשבון. א"ר הושעיה זאת אומרת ששולטת היד מצד אחד. תמן תנינן מאה טבל ק' חולין נוטל ק' ואחת ק' טבל וק' מעשר נוטל מאה ואחת. א"ר יוסי אם אומר את נוטל מאה אני אומר כל חולין עלו בידו ונמצאו אילו בטיבלן. אלא נוטל מאה ואחת כדי להפריש תרומה ותרומת מעשר מן הטבל. אילין תקועייא רבי זעירא אמר ארעיה זקיק את מטעינני רבי לא אמר עילאי. בנאי אמרין תרויהון אילין יסודייא. ודא מסייעה למאן דאמר בנאי. היתה חורבתו סמוכה לכותל חצר חבירו לא יאמר לו הריני מייסד עמך כותל חצירי ועולה אלא מייס דעמו מלמטה ועולה היתה על גבי שיחין או על גבי מערות אינו נזקק לו כלום. א"ר יוסי בי רבי בון תיפתר כגון אילין דהייא דבישן דלא יכיל ארעייא באני עד דבני עילייא:
|
