 |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים קידושין
מסכת קידושין פרק ד
דף מא, ב פרק ד הלכה א משנה עשרה יוחסין עלו מבבל כהני לויי ישראלי חללי גירי וחרורי ממזירי ונתיני שתוקי אסופי כהני לויי וישראלי מותרים לבוא זה בזה לויי וישראלי גירי וחרורי וחללי מותרין לבוא זה בזה גירי וחרורי וממזירי נתיני שתוקי ואסופי מותרין לבוא זה בזה:
דף מא, ב פרק ד הלכה א גמרא כהני לויי וישראלי. על שם (עזרא י) ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשוררים והשוערים והנתינים אל ירושלים בשנת שבע לארתחשסתא המלך. חללי. על שם (עזרא ב) ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ אלה בקשתו כתבם המתייחשים ולא נמצאו ויגואלו מן הכהונה. (עזרא ב) ויאמר התרשתא להם ולמה נקרא שמו התרשתא שהתירו לו לשתות ביין. התרשא (נחמיה א) ואני הייתי משקה למלך. אשר לא יאכלו מקדשי הקדשים. הא בקדשי הגבול יאכלו. אמר רבי יוסי גדולה היא החזקה מכיון שהוחזקו שם להיות אוכלין אף כאן אוכלין. ניחא תמן דכתיב (ירמיהו לא) הציבי לך ציונים. הכא מה אית לך. כמן דאמר מאיליהן קיבלו את המעשרות. עד עמוד כהן לאורים ותומים. וכי אורים ותומים היו באותה השעה בבית שני אלא כאדם שהוא אומר עד שיחיו המתים. עד שיבא בן דוד.
|
