 |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים גיטין
מסכת גיטין פרק ט
דף נד, ב פרק ט הלכה יא משנה בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה שנאמר (דברים כד) כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר כי מצא בה ערות דבר ורבי עקיבה אומר אפילו מצא אחרת נאה ממנה שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר:
דף נד, ב פרק ט הלכה יא גמרא והא תני ב"ש אומרים אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד. ומניין היוצאה וראשה פרוע צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות. תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר. מה מקיימין דב"ש. שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור משום דבר אחר מותרת. א"ר שילא דכפר תמרתא קרייא מקשי על דב"ש לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה. מה אנן מקיימין אם לאוסרה עליו כבר היא אסורה לו. אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה. כתיב (ויקרא טז) והדוה בנידתה והזב את זובו זקנים הראשונים היו אומרים תהא בנידתה לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים. אמר להן ר' עקיבה משם ראייה. אם את אומר כן אוף היא עצמה מביאה לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה. ואתייא דזקנים כב"ש. ודר' עקיבה כב"ה:
|
