 |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נזיר
מסכת נזיר פרק ו
דף כד, ב פרק ו הלכה א גמרא הטומאה דכתיב (במדבר ו) כל ימי הזירו לה' על נפש מת לא יבא תגלחת דכתיב (במדבר ו) כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו היוצא מן הגפן דכתיב (במדבר ו) כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין וגומר תני רב זכיי קומי רבי יוחנן זיבח וקיטר וניסך בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת א"ל רבי יוחנן בבלייא עברת בידך תלתא נהרין ואתבדת ואינו חייב אלא אחת עד דלא יתברינה בידיה יש כאן אחת ואין כאן הנה מן דתברה בידיה יש כאן הנה ואין כאן אחת רבי בא בר ממל בעא קומי רבי זעירא ויהא חייב על כל אחת כמה דתימא בשבת (שמות כ) לא תעשה כל מלאכה כלל (שמות לה) לא תבערו אש בכל מושבותיכם פרט והלא הבערה בכלל היה ויצא מן הכלל ללמד מה הבערה מיוחדת מעשה יחידים וחייבין עליה בפני עצמה אף כל מעשה ומעשה שיש בו לחייב עליו בפני עצמו וכא (שמות כ) לא תעבדם כלל לא תשתחוה פרט והלא השתחויה בכלל היה ולמה יצאת מן הכלל ללמד לומר לך מה השתחויה מיוחדת מעשה יחידים וחייבין עליה בפני עצמה אף כל מעשה ומעשה שיש בה לחייב עליו בפני עצמו אמר לך בשבת כלל במקום אחד ופרט במקום אחר ובע"ז כלל שהוא בצד הפרט א"ל והכתיב (שמות לד) לא תשתחוה לאל אחר הרי שכלל במקום אחד ופרט במקום אחר אמר ליה מכיון שאין את למד מצידו אפי' ממקום אחר אי את למד חברייא אמרי לא שנייא היא בין שכלל במקום אחד ופרט במקום אחר בין שכלל ופרט במקום אחד כלל ופרט הוא בשבת כלל ואחר כך פרט ובע"ז פרט ואחר כך כלל רבי יוסי אומר לא שנייא בין שכלל ואחר כך פרט בין שפרט ואחר כך כלל כלל ופרט הוא בשבת כלל בעבודתה ופרט בעבודתה ובע"ז כלל בעבודתה ופרט למלאכת הגבוה אמר רבי מנא הבערה שלא לצורך יצאת השתחויה לצורך יצאת ללמד על עצמה שאינה מעשה
|
