 |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נזיר
מסכת נזיר פרק א
דף א, ב פרק א הלכה א גמרא אם במתכוין ליזור אפילו אמר שאזכיר פת אהא נזיר נזיר אם בשאינו מתכוין ליזור אף על גב שהוציא נזירות מפיו לא יהא נזיר כך אם היה קורא בתורה והזיכר נזיר נזיק אלא כי נן קיימין באומר אחד מכל הלשונות הללו נזרי אם תופש אחד מהן נזירות תחול עליו נזירות ואם לאו לא תחול עליו נזירות אמר לו שמור ושמעת. אהא שמעון בר בא בשם ר' יוחנן בשראה נזירין עוברין ואמר נווה מהו וזה מלעיג עליהון אן אהא כמותן ר' יוסי בי ר' בון בשם שמואל הלואי אהא כמותן או אהא נווה נזיר מה אנן קיימין אם כשאמר נוה הדא היא קדמייתא אם בתפוס בשערו והתנינן הריני כזה ומדרבי יוסי בר' חנינא אם בתפוס בשערו והוא אמר הריני כזה אלא כי נן קיימין באומר אין נאה כזה. נזיק נזיח פזיק א"ר יוחנן לשונות שביררו להן ראשונים אין רשות לבירייה להוסיף עליהן והא תני ר' חייה רזיח הזיח א"ר שילא לשונות שביררו להן משניות אין רשות לבירייה להוסיף עליהן והתני בר קפרא חרס לא חספא אמר ר' זעירא לשון גבוה הוא (איוב ט) האומר לחרס ולא יזרח וגו' אמר ר' שמעון בן לקיש לשון אומות העולם הוא אמר רבי זעירא לשון גיוותי הוא דאינון קריי לחספא כספא אמר ר' יוסי נראין דברים במקומות אחרים אבל במקום שקוראין לנזיר נזיק אנו אומרים נזיר פסילים אינו נזיר תני ב"ש אומרים בין כינויים בין כינויי כינויים אסורין ובית הלל אומרים כינויין אסורין כינויי כינויין מותרין היי דן אינון כינויי כינויין אמר ר' בא בר זבדא מנזקא מנזיקנא מפחזנא א"ר יוסה אין אילו כינויי כינויין כינויין ממש אינון אילו האומר מנדרנא שמא אינו נזיר אילו מנזירנא
|
