 |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק יא
דף לט, ב פרק יא הלכה יא משנה קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך הרי זה יפר:
דף לט, ב פרק יא הלכה יא גמרא תני רבי נתן אומר לא יפר. וחכמים אומרים יפר. מפני מה הוא מיפר חברייא אמרי מפני עינוי נפש שלו. רבי זעירא ורבי הילא תריהון אמרין מפני נדרי עינוי נפש שלה:
דף לט, ב פרק יא הלכה יב משנה בראשונה היו אומרי' שלש נשים יוצאות ונוטלות כתוב' האומרת טמאה אני לך שמים ביני לבינך ונטולה אני מן היהודים חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה האומרת טמאה אני לך תביא ראייה לדבריה שמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה ונטולה אני מן היהודים יפר חלקו ומשמשתו ותהא נטולה מן היהודים:
דף לט, ב פרק יא הלכה יב גמרא הא לא הביאה ראייה לדבריה פשיטא שהיא מותרת לביתה. אמר רבי הילא לא מסתברא אם היה חבר יחוש. ואם היה כהן שהיא אסורה לוכל בתרומה. אתא עובדא קומי רבי חנניה חברין דרבנין והתירה לוכל בתרומה. אמר רבי חגיי אבא ידע רישא וסיפא. איסטרטיות נכנסו לעיר ובאה אשה ואמרה איסטרטיות חבקני והטיל שכבת זרע בין ברכיי והתירה לוכל בתרומה. אתא עובדא קומי רבי יצחק בר טבליי באשה אחת שאמרה הביאם שלי פיתני אמר לה אין הביאם אסור ואסרה. הכא את אמר ואסרה. הכא את אמר והתירה. תמן באת לוסר עצמה והתירה. ברם הכא באת להתיר עצמה ואסרה. שמים ביני לבינך. כמא דשמיא רחיקין מן ארעא כן תהא האי איתתא רחיקא מן ההוא גברא. יעשו דרך בקשה. אמר רב הונא יעשו סעודה והן מתרגלין לבוא דרך סעודה. תני כלוי אני ממך. פרוש אני ממך. רבי ירמיה בעי ולמה לא תנינן נטול. אמר רבי יוסה תניתה בסופא ונטולה אני מן היהודים. נתגרשה תלך ותידבק בערביים שחשקה נפשה בהם. תני האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה ולא היפר לה רבי מאיר ורבי יהודא אומרים
|
