 |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד פסחים
מסכת פסחים פרק ב
דף י, ב פרק ב הלכה א משנה כל שעה שהוא מותר לוכל מאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ומכרו לנכרי ומותר בהנאתו עבר זמנו אסור בהנאתו. לא יסיק בו תנור וכירים ר' יודה אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה וחכמים אומרים מפרר וזורה לרוח או מטיל לים:
דף י, ב פרק ב הלכה א גמרא א"ר אימי מאן תנא כל שעה שהוא מותר לוכל מותר להאכיל אסור לאוכל אסור להאכיל ר"מ. ברם כר' יודה חמישית אע"פ שהוא אסור לוכל מותר להאכיל. התיב ר' בא והתנינן שאור ישרף והאוכלו פטור. ואמר רב הונה בשם רבי מותר להאכילו לכלבים א"ר יוסה מה אתינן מיתני כל חמץ לא שעות מאן תנא שעות ר' מאיר. א"ר בון בר חייה קומי ר' זעירא זאת אומרת שמותר להאכילו לבהמת הבקר. התיב רבי ירמיה והתנינן מפרר. סבר ר' ירמיה ככרות א"ל ר' יוסה לא אמר אלא מפרר מכיון שפיררו בטל. ואיידא אמר דא (שמות יג) לא יאכל חמץ היום אפילו לכלבים הרי זה בא לאוסרו בהנייה. מה אנן קיימין אם לכלבו הני איסור הנייה אלא כי נן קיימין אפילו לכלב אחרים. זאת אומרת שאסור להאכילן לבהמת הבקר. ר' אבהו בשם ר"א כל מקום שנא' לא תאכל לא תאכלו לא יאכלו
|
