 |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד שבת
מסכת שבת פרק כ
דף צ, ב פרק כ הלכה א משנה ר"א אומר תולין את המשמרת בי"ט ונותנין לתלויה בשבת וחכ"א אין תולין את המשמרת בי"ט ואין נותנין לתלויה בשבת אבל נותנין לתלויה בי"ט:
דף צ, ב פרק כ הלכה א גמרא תני לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים שנוטעין אוהלין בתחילה בי"ט ועל מה נחלקו על מוסיפין שר"א אומר מוסיפין בי"ט ואין מוסיפין בשבת. וחכמים אומרים אין מוסיפין בי"ט ואין צריך לומר בשבת. וכא לא בתוספת אנן קיימין. אמר רבי אבין בר כהנא תיפתר במשמרת חדשה שמכשירה לכלי. כל שכן מחלפא שיטתיה דר"א. מה אם תמן שמכשירה לכלי את אמר מותר. כאן שאינו מכשירה לכלי לא כל שכן. א"ר חיננא אתיא דר"א כר' יהודה דתני בשם רבי יהודה אף במכשירי אוכל נפש התירו. רבי אחא בשם רבי בא כדברי המכשיר ובלבד מלמעלן. כהדא בימי ר' יודה בן פזי הוה ריבעה בבי מדרשא והוון פרסין קילעיה מאתמול בד' אמות ולמחר הוו פרסין כולהון. סברון מימר מדברי ר' יודה בן פזי בדקון ואשכחון דלאו מדעת ר' יהודה בן פזי עד שיפרוס רובן. ר' חייה בשם ר' יוחנן הנוטע אוהלין בשבת חייב משום בונה. א"ר זעירא אינו אלא כפורסן ומקפלן בשבת. ר' בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי ההן כילה דעל ארונה מהו. א"ל כיון דהיא פרוסה מאתמול נעשה כפותח ונועל בשבת. ר' זעירה רב חייה בר אשי בשם שמואל המשתמר חייב משום בורר. א"ר זעירא לא מסתברא אלא משום מרקיד. ר' יוסי ור' יונה תריהון אמרין בקדמיתא הוינן אמרין יאות. א"ר זעירא מה המרקד קמח למטן וסולת למעלן.
|
