 |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים מעשר שני
מסכת מעשר שני פרק ד
דף כ, ב פרק ד הלכה א משנה המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול או ממקום הזול למקום היוקר פודיהו בשער מקומו. המביא פירות מן הגורן לעיר כדי יין מן הגת לעיר השבח לשני ויציאה מביתו. פודין מעשר שני כשער הזול כמות שהחנוני לוקח ולא כמות שהוא מוכר כמות שהשולחני פורט לא כמות שהוא מצרף. אין פודין מעשר שני אכסרה את שדמיו ידועין נפדה על פי אחד ואת שאין דמיו ידועין נפדה על פי שלשה. כגון היין שקיסם ופירות שהרקיבו ומעות שהחליאו:
דף כ, ב פרק ד הלכה א גמרא המוליך פירות כו'. א"ר יונה לא אמרו אלא המוליך הא בתחילה אסור ובפירות מעשר שני אבל בפירות שהן טבולין למעשר שני אפילו לכתחילה מותר. כהדא רבי ה"ל פירין הכא ופירין בכותניין והוה קבע מעשרות דהכא תמן ומפרק לון בשערא דתמן. תני בין ביוקר והוזלו בין בזול והוקרו. ניחא ביוקר והוזלו בזול והוקרו שנייא היא שהוא יכול להערים עליו ולפוטרו מן החומש. תני אבא בר חילפיי בר קריי' אמר בד"א בודאי אבל בדמאי בין ביוקר והוזלו בין בזול והוקרו מוכרו בזול. למה משום שנראה להימכר בזול או משום שאינו יכול להחזירו למקומו. מה נפיק מביניהון חזרו והוקירו במקומו אין תימר משום שאינו יכול להחזירו למקומו
|
